תכונת ברווז Cayuga
שוב, בשנת 1874, ברווז הקאיוגה האמריקאי (Cayuga) צבר במהירות פופולריות בקרב החקלאים וממשיך להשתמש בו עד היום. יש להודות כי זה טבעי למדי, מכיוון שלציפור זו יתרונות רבים שאינם ניתנים להכחשה. לכן, היא מסוגלת להתפאר בבשר באיכות מעולה וייצור ביצים גבוה - דבר שחשוב ביותר לכל בעל. בנוסף, לברווז זה יש פלוס ברור נוסף: מראה מרהיב, שבזכותו הכרוב נשמר לעיתים קרובות כציפור דקורטיבית.
ברווזי קאיוגה
באשר לשמו המוזר מאוד של הגזע המדובר, הוא בא מהאגם באותו השם, הממוקם במדינת ניו יורק האמריקאית. שם, לפני כמעט 1.5 מאות שנה, הוצג הברווז הזה לראשונה, ונחשב בצדק לאחד הנציגים היפים ביותר של המינים הביולוגיים שלו. אם אנו מדגישים את המאפיין האופייני ביותר שלה, אזי זוהי ערכת הצבעים: שחור עם גוונים ירוקים וכחולים, שבזכותם הקיוגה בולט בצורה ניכרת מאוד על רקע כללי.
תיאור המאפיינים העיקריים
אם מדברים על ברווזים של כרוב, ראוי לציין שהם מהסוג הבינוני-כבד. זה אושר על ידי מאפייני המשקל של גברים בוגרים ונקבות השייכים לגזע זה, שהם 3.5-4 ו- 2.9-3.1 ק"ג, בהתאמה. באשר לתכונות בולטות אחרות של ציפורים אלה, רשימת המשמעותיות שבהן מוצגת להלן:
- מבנה גוף חזק למדי;
- הרגליים והמקור שחורים עמוקים ללא כל זיהומים;
- לעיניים יש גוון חום כהה;
- אורך הגפיים התחתונות והזנב (האחרון מכוון כלפי מעלה) הוא ממוצע;
- הכנפיים צמודות מאוד לגוף;
- צוואר מקושת בולט, שאורכו קצר יחסית.
בתיאור הברווזים הללו נאמר כי נכון להיום ישנם שני כיוונים אליהם יכול הקיוגי להשתייך: הראשון מאופיין בגוון ירוק השורר של נוצות, והשני כחול. כל אחד מהמינים המפורטים נראה אסתטי מאוד, דבר המאשר על ידי המסה העצומה של תמונות של ציפורים יוצאות דופן אלה המוצגות במרחבים העצומים של האינטרנט.
אופי ואורח החיים של הקיאוגה
בהמשך לתיאור הברווזים השייכים לגזע הנבחן, יש לשים לב במיוחד למוזרויות אופיים. לכן, הם מתנהגים בשלווה רבה: הם נוהמים לעיתים רחוקות ומתנהגים בשלווה ביחס לציפורים שמסביב. ראוי להזכיר גם את המשמעת הטמונה בקיאוגות: בזכותה ניתן להשאיר אותם בבטחה לרעות על הדשא ללא השגחה, ללא חשש שהם יתפזרו ברחבי הרובע. ראוי לציין גם שברווזים אלה שמחים לאכול מזיקים בחרקים, תוך שהם לא פוגעים בצמחים שנטעו על ידי הבעלים.
מאפיין נוסף לא פחות משמעותי של הקיוגה הוא היכולת לשלוט במגוון תנאי אקלים. התרגול מראה שציפורים אלה מרגישות טוב באותה מידה גם בקווי הרוחב הדרומי והממוזג.בגלל יומרותם, הם יכולים לחורף בקלות בבתי עופות בטמפרטורות נמוכות עד 5 מעלות צלזיוס, תוך שהם לא מרגישים אי נוחות אם רצפת ביתם מכוסה בשכבת קש. מסיבה זו, בהחלט ניתן לשמור אותם בארצות המרחב הפוסט-סובייטי, שברובם חורף עדין הוא יוצא דופן לחלוטין.
תכונות כוח
כפי שצוין לעיל, כמעט ולא ניתן לכנות את הדמות ציפור סחרחורת. תזה זו נכונה גם בכל מה שנוגע לתזונה של ברווזים כאלה, שאינה מובחנת במורכבות כלשהי. אם אנו מייחדים את אותם מרכיבים שמומלץ קודם כל לכלול בתזונתם של ציפורים אלה, הרשימה שלהם היא כדלקמן:
- ירקות שונים;
- חיטה ותירס טחונים דק;
- מחית, מאודים על מוצרי חלב או מרק בשר.
יש להוסיף מזון ממוצא מן החי, כלומר חרקים, לתזונת הברווזים. ככלל, בשביל זה זה מספיק רק כדי לתת לציפורים את האפשרות ללכת באופן קבוע במיטות - במקרים כאלה, הם יכולים למצוא בקלות את "מעדני פרוקי הרגליים" בעצמם.
בתנאי שהקאיוגה אוכלת טוב, היא צומחת די מהר: תוך חודשיים בלבד.
גידול ברווזי קאיוגה
הניסיון מלמד שהציפורים הנחשבות בחומר זה עפות טוב מאוד, ולכן קשיים בריבוין נדירים ביותר. בממוצע נקבה אחת מסוגלת להטיל כ -1.5 מאות ביצים בשנה, המשקל הממוצע של כל אחת מהן הוא בטווח של 70-100 גרם. באשר לצבע בו צבועה ביצת הקאיוגה, בהתחלה היא שחורה. , וככל שהברווז מתבגר מקבל גוון ירקרק-לבנבן. כמו כן יש לציין כי הביציות הראשונות והכהות ביותר אינן מתאימות לדגירה, ולכן אין טעם לבחור בהן למטרה זו.
יש לשים לב במיוחד לעובדה שלנקבות הגזע המוצג יש יצר אימהי מפותח בהרבה מרוב הברווזים האחרים. מסיבה זו הם מייצרים תרנגולות מצוינות, בהן הן מסוגלות להתפתח מדי שנה למשך 28 יום. ככלל, הברווזון הראשון מתחיל לבקוע ביום ה -26, ואז, במהלך 48 השעות הבאות, כל שאר נציגי הבקר עושים זאת. לרוב, ברווז אם אחת מעלה קבוצה של 1.5 תריסר תינוקות, שיש לקחת בחשבון בבחירת הביצים המוטלות תחתיה.